עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

ברוכים הבאים לבלוג של החיים שלי!
אני ניקי, אני בת 18.5 ואני משתמשת בבלוג הזה כיומן אנונימי כבר מכיתה ה'.
את השם של הבלוג לקחת מהספר שכתבה ג'סיקה ברודי.
את שם העט ניקי לקחתי מ'יומני החנונית', סדרת ספרים שהייתי מכורה אליה כילדה.
אני חוגגת כמעט עשור עם הבלוג שלי ואני מזמינה אתכם להצטרף איתי למסע הזה שנקרא חיים ולחוות אותו איתי ואולי להרגיש קצת פחות לבד.(:
אשמח לראות אתכם כאן, ניקי.
תמיד פה בשבילכם
אם למישהו כאן יש איזושהי תגובה, הערה, התייעצות, שאלה או כל דבר שהוא לא מרגיש בנח לכתוב כאן בבלוג, מוזמן לפנות אליי באופן פרטי/ אנונימי לכתובת המייל; niki24.bloger@gmail.com
אשמח לענות ולסייע בכל עניין(:
-ניקי.

*נכתב בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד.
דירוג הדיכאון שלי

היי, מי שקורא את הבלוג יודע שאני מאובחנת עם דיכאון והכנתי סולם שידרג את המצב שלי, ואני משתפת את זה כאן במידה ואני אשתמש במושגים האלה במהלך הכתיבה.

בסולם של 1-10:
1-3: כשאין לי התקף דיכאון.
4-6: רצון לזחול למיטה ולוותר על החלומות והשאיפות שלי.
7- רצון לחתוך.
8- חתכים.
9- רצון להתאבד.
10- התאבדות.


סליחה על התמונה.

ושוב, איירון וומן

22/10/2015 17:06
ניקי
החיים שלי, איירון וומן, קטעים מהיומן
אני רוצה להעתיק לפה קטע מהיומן שלי מאתמול.(הייתי מצלמת אבל זה עם שמות אמיתיים סו...)בס״ד יום רביעי ח׳ בחשוון ה׳תשע״ו. 21.10.2015יומני היקר-אתמול איירון-וומן כתבה לי בוואטסאפ ״תעופי לי מהחיים״, אאוץ׳!״כל דקה איתך מביאה למריבה״ הכי כאב לי במשפט הזה הוא שיש בו שמץ של אמת.אני לא יודעת למה אבל בקבוצות כמו תולעי הספרים אני מרגישה שאני חייבת לעקוץ את איירון-וומן לפני שהיא תעקוץ אותי.בוואטסאפ הפרטי אני יכולה לדבר איתה שעות רבות, לצחוק מבדיחותיה, להתעלם לחלוטין מעקיצותיה- שמטמעטות באופן משמעותי כשאין איש מלבדי שקורא זאת.כשכתבתי על כך בבלוג מישהי הגיבה ״מבינה אותך, גם לי יש חברה כזו והיום לא ניתן להפריד בנינו, אל תוותרי עליה״בין הדמעוץ כתבתי ״תאמרי לה את זה. ״תעופי לי מהחיים״ לפני שלושת רבעי שעה״ובלב -המדמם- שלי חשבתי ״הלוואי שנהיה באמת חברות, הלוואי שלא יהיה ניתן להפריד בנינו. אם זה יקרה זו תהיה התגשמות של החלום הכי גדול שלי. להיות חברה שלה.״אני לא יודעת למה דווקא היא. למה דווקא איתה אני משתפת את *כל* הסודותהכי גדולים שלי. אני לא יודעת למה אבל אני אוהבת אותה אפילו יותר מאת אמאשלי (היחסים ביני לבין אמא שלי לא משהו) טוב, אני יודעת למה אני לא אוהבת כל כך את אמא שלי אבל למה דווקא איירון וומן?במוזיקה שרנו שיר על אמא, הייתה שורה בשיר ״רק תחבקיני ותראי מי יקרה לי מכולם״ והיה לי משהו בנוגע לזה- ״רק תחבקיני״- תעשי טובהאמא אם כשהייתי קטנה לא חיבקת אותי מעולם התייאשתי ממך עכשיו.״מי יקרה לי מכולם״- עלתה לי לראש מחשבה בקשר למשפט הזה- ׳מי באמת הכי יקרה לי?׳ ניסיתי לחשוב על שם, השם היחיד שעלה לי הוא ״.... השם המלא שלה..״אבל למה? למה לעזזל דווקא היא? (ממש ממש נבהלתי שכעלה לי השם שלה, עוד יותר נבהלתי לכתוב את זה) אני חושבת עליה יותר מידי בזמן האחרון. ואני חושבת עכשיו מה יקרה אם היא תקרא את זה.אני מנחשת שהיא תכתוב לי איפשהו *לעזאזל.לא תתייחס כלל למה שאני חושבת עליה. אני רוצה להעתיק את זה לבלוג.להתראוץ בכאב נוסף (זאת אומרת בקרוב)-<3 ניקי24!את כל העמוד מילאתי בשם שלה בכל מיני צבעים (אל תשאלו היה לי נורא משעמם)וגם חשבתי על איך אני אוכל לפצות אותה..עלה לי רעיון אבל זו הפתעה בשבילה אז אני לא אכתוב.ולך איירון-וומן אם את קוראת את זה אני רוצה להפנות את זה אלייך כבקשה, אם מה שכתבתי נגע בך, אפילו טיפה-תדברי איתי! בבקשה!! את חשובה לי ואני ממש רוצה להיות חברה שלך! אני יודעת שאת שונאת (ו׳אלרגית׳) לקיטש אבל בבקשה ממך!!לשאר קוראי הבלוג אני אפרד מכם עד הפוסט הבא.(ואם אתם יכולים אולי תשכנעו את איירון-וומן בתגובות להסכים!)ביוש! <3 ניקי24!
על מנת לכתוב תגובה יש להתחבר לאתר, או אם אינכם עדיין רשומים הרשמו בחינם.
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
ארכיון
שלהבת חיה שוורץ זל

שלהבת חיה שוורץ ז"ל טבעה למוות בשדות ים ביום שישי 8/7/2016 בשעה 18:30.
ההלוויה שלה התקיימה בתאריך 11/7/2016 (ד' תמוז ה'תשע"ו) בשעה 17:00.
היא הייתה רק בת 13 וחצי במותה.
היא לעולם לא תהיה בת 14.
היא לעולם לא תעלה לכיתה ט'.
היא תישאר ילדה.
לנצח.
אבל לא כמו פיטר פן..
שלהבת, אני מתגעגעת אלייך :( <3
מטרות:
•  לעבור לגור עם ניב
•  ללמוד לשמור קשרים
•  להוציא לאור ספר
•  להוציא רישיון
•  לקבל תפקיד עם טקסט
•  לסגור עבודה/ שירות
•  להגיע ל10K באינסטגרם
•  להגיע ל10K בטיקטוק
•  להשיג חברים ממדינות אחרות
•  להיות עצמאית כלכלית