עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

ברוכים הבאים לבלוג של החיים שלי!
אני ניקי
אני משתפת כאן על החיים שלי באנונימיות כמעט מוחלטת כבר בערך מאז כיתה ה,
היום אני בת 18 ופעם בעבר הפכתי את הבלוג ללא אנונימי ואז הבנתי שזה יהיה לא הוגן לחשוף את כל האנשים שכתבתי עליהם בעבר והפסקתי לכתוב כן כי נהננתי מהאנונימיות שהרסתי
בכל מקרה, אני ניקי ואני בת 18 שעברה המון ותעבור עוד אפילו יותר ואני כאן כדי לשתף את זה באנונימיות
אם אתם קוראים את הבלוג שלי אם אתם קוראים אותו!
ניקי(:
~עודכן לאחרונה ב24/3/2020~
נושאים
החיים שלי  (29)
איירון וומן  (9)
דיכאון  (7)
בית ספר  (6)
חברות  (5)
מתמטיקה  (5)
תיכון  (5)
הבלוג  (4)
המסע שלי  (4)
התבגרות  (4)
לסבית  (4)
אהבה  (3)
אל תתעלמו ממני  (3)
אמא שלי  (3)
ביסקסואלית  (3)
הומופוביה  (3)
התמרמרות  (3)
ספר החוקים של ניקי- חדש  (3)
שנאה  (3)
אוטיזם  (2)
אכזבה  (2)
אן  (2)
אנימה  (2)
בלבול  (2)
דעה אישית  (2)
החברה הכי טובה  (2)
זוגיות  (2)
חלומות מוזרים  (2)
מגמות  (2)
מחשב נייד  (2)
מחשבות  (2)
מצב נפשי  (2)
נאומים ארוכים  (2)
נטישה  (2)
סרטים  (2)
עזרה  (2)
עצב  (2)
פגיעה עצמית  (2)
פחד  (2)
פריקה  (2)
שדרות  (2)
שלהבת זל  (2)
תמונות  (2)
DIE  (1)
I HATE ME  (1)
אוטובוס  (1)
אמא  (1)
אמונה  (1)
אנגלית  (1)
אני  (1)
אני צריכה עזרה  (1)
אנימות  (1)
בגרות  (1)
בדידות  (1)
בוגרת  (1)
ביטחון עצמי  (1)
בלוגים מומלצים  (1)
בקשות  (1)
גיל ההתבגרות  (1)
דברים שלמדתי  (1)
דוקטור הו  (1)
דן ופיל  (1)
דעות אישות  (1)
דעות פוליטיות  (1)
דת  (1)
הבעיות שלי  (1)
הבעת דעה  (1)
הורים  (1)
החופש הגדול  (1)
החלטה  (1)
החלטות  (1)
החתולים שלי  (1)
הלוויה  (1)
המוזרות שלי  (1)
הקהילה  (1)
התבכיינות  (1)
התלבטויות  (1)
התלוננות  (1)
חברי צאט  (1)
חהט  (1)
חופש  (1)
חלומות  (1)
חתכים  (1)
טארדיס  (1)
כאב  (1)
כתיבה  (1)
לבד  (1)
לימודים  (1)
לסביות  (1)
מאוהבת  (1)
מארוול  (1)
מדעים  (1)
מה אני חושבת על  (1)
מה אני חושבת על..  (1)
מוות  (1)
מחנאים  (1)
מחנאים vs כדורגל  (1)
מעבר  (1)
מצעד הגאווה  (1)
משחקי הפסטיגל XD  (1)
משימות  (1)
משעמםםם  (1)
ניב  (1)
סבתא שלי  (1)
סדרות  (1)
סיום חטיבה  (1)
סיפורים ארוכים  (1)
סרטונים  (1)
עדכונים  (1)
פאק יט  (1)
פייסבוק  (1)
פרידה  (1)
קטעים מהיומן  (1)
קראש  (1)
רגשות  (1)
רחמים עצמיים  (1)
רצח  (1)
שאלות  (1)
שוביניזם  (1)
שינויים  (1)
שירים  (1)
שקופה  (1)
תודה  (1)
תמונות חמודות  (1)
תעודה  (1)
דירוג הדיכאון שלי

היי, מי שקורא את הבלוג יודע שאני מאובחנת עם דיכאון והכנתי סולם שידרג את המצב שלי, ואני משתפת את זה כאן במידה ואני אשתמש במושגים האלה במהלך הכתיבה.

בסולם של 1-10:
1-3: כשאין לי התקף דיכאון.
4-6: רצון לזחול למיטה ולוותר על החלומות והשאיפות שלי.
7- רצון לחתוך.
8- חתכים.
9- רצון להתאבד.
10- התאבדות.


סליחה על התמונה.
MY EX BEST FRIEND

ב2017 החברה הכי טובה שלי עברה לגור במרחק 3 שעות נסיעה ממני ואין לה פלאפון משלה, אימייל או כל דרך אחרת להתקשר איתה. אמא שלה לא הרשתה לה להיפגש איתי כי חזרתי בשאלה והיא לא רצתה שאני אדרדר אותה או משהו כזה. אז כתבתי את הקטע הבא-


אין תחושה יותר נוראית מניתוק של החברה הכי טובה.
אין תחושה יותר נוראית מהידיעה שאחרי סוף שנת הלימודים לא תראי אותה יותר לעולם.
אין תחושה יותר נוראית מאשר ההרגשה המוזרה שאמא שלה שונאת אותך מסיבה לא ברורה.
אין תחושה יותר נוראית מאשר הידיעה שבשנה הבאה כל חברותייך יעלמו ותשארי מוקפת בשונאותייך.
אין תחושה יותר נוראית מאשר הידיעה שבשנה הבאה תהיי כל יום בחדר מלא ב40 בנות ועדיין, כל היום, תרגישי לבד- אפילו יותר לבד ממה שאת עכשיו.
חלל ריק, ריקנות, חוסר, חיסרון, עצב, עצבות, כאב, פחד. כלום.
כל אלו ביטויים של מה שאני מרגישה עכשיו.
פשוט כלום. ריק. מבפנים.
אין תחושה יותר נוראית-
מאשר להיות פשוט-
שקופה.
פוסטים בנושא ניב
שלמה עם עצמי
25/03/2020 21:34
ניקי
איירון וומן, ניב, החלטות, שינויים
אז התחברתי לכאן אחרי משהו כמו שנתיים… המון המון השתנה. אפילו ניסיתי פעם לכתוב פוסט לא אנונימי אבל אז הבנתי שזה יהיה לא הוגן כלפי האנשים שכתבתי עליהם כאן כי כן כתבתי הרבה דברים די אישיים, אז החלטתי למחוק את הפוסט ולחזור למתכונת אנונימית. חייבת להודות- די התגעגעתי לזה.(: אז  המשך...
1 תגובות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
שלהבת חיה שוורץ זל

שלהבת חיה שוורץ ז"ל טבעה למוות בשדות ים ביום שישי 8/7/2016 בשעה 18:30.
ההלוויה שלה התקיימה בתאריך 11/7/2016 (ד' תמוז ה'תשע"ו) בשעה 17:00.
היא הייתה רק בת 13 וחצי במותה.
היא לעולם לא תהיה בת 14.
היא לעולם לא תעלה לכיתה ט'.
היא תישאר ילדה.
לנצח.
אבל לא כמו פיטר פן..
שלהבת, אני מתגעגעת אלייך :( <3
החלומות/ השאיפות שלי:
•  שהבלוג שלי יהיה פעיל
•  לעבור לגור עם בת זוג
•  שיתגשם חלום לפחות.V
•  לא להיות ילדה דחויהV
•  שיהיו 5 לייקים בבלוג
•  שתהיה לי vBff
•  להיות שחקנית
•  לסיים תיכון
•  לסיים יסודיV
•  לא לגור בבית של ההורים
•  שלמישהו יהיה אכפת.V
•  שמישהי תאהב אותי.V
•  להיות שמחהV
•  לאמץ 3 חתולים בשם מגנוס
•  לאמץ חתול שחור בשם ניקו
•  להיות חלק ממשהוV
•  לסיים חטיבהV
•  יותר הערכה ובטחון עצמV
•  לרזות קצת
•  להשיג חבריםV
•  להשיג רישיון
•  לקבל תפקיד עם טקסט
•  להשיג מצלמה
•  לא להזדקק יותר לתרופות
•  להרגיש בנח עם המראה שלי
תמיד פה בשבילכם
אשמח אם בכל בקשה, שאלה או בעייה תפנו אליי במייל- niki24.bloger@gmail.com

~

אני אשמח לדבר איתכם בכל עניין ולעזור כמה שאני יכולה, לצערי אני לא אכתוב כאן את האינסגרם הפרטי שלי כי בכך אני אפר את האנונימיות של הבלוג אבל אני אוכל לתת את המספר שלי במידה וקשר יתפתח(:

~

מצפה לראותכם שם!
<3 ניקי24
עובדה רנדומלית עליי~

אני תולעת ספרים וגיקית מאז ומעולם, הולכת לכנסים מאז עולמות 2016 ולא פספסתי אף כנס חינמי מאז.

הספר האהוב עליי הוא הספר ״שרלוק הולמס״, קראתי כמעט את כל מה שקשור בזה ואני קצת אובססיבית עד לרמה של לפתח יכולות סטוקינג מפחידות.

הסופר האהוב עליי בעולם הוא ברנדון סנדרסון מאז שקראתי את טרילוגיית הערפילאים.

הסופרת הישראלית האהובה עליי היא ליאת רוטנר, קראתי בערך את כל הספרים שלה.

ספר שאני לא מוכנה לקרא שוב לעולם-
המשחק של אנדר.
אני מכבדת אנשים שאוהבים את הספר הזה, אבל אני לא מבינה אתכם. הספר נורא מיושן והכתיבה לא עושה לי חשק להמשיך ולקרא.

ספר שלדעתי נורא משעמם אבל בתנאים מסויימים אולי אקרא אותו שוב-
הארי פוטר.
כן, כן, הרי לכם תולעת ספרים שלא אוהבת את הספר הזה.

וזהו לבנתיים, <3 ניקי!
~עודכן לאחרונה בתאריך 24/3/2020~
החתלתולה המושלמת שלי!!

קוראים לה גרייס, קיבלתי אותה בחופש הגדול שבין כיתה ז' לח'.
האחים שלי היו קוראים לה ״קטוסה״ (חתולה בערבית) וזה נורא מעצבן כי רק אידיוט יקרא לחתולה שלו- ״חתולה״.. אני רוב הזמן הייתי קוראת לה רוב הזמן ״חתלתולית״ כי זה שם חיבה חמוד כזה..
בהתחלה, עד שהיא התרגלה אליי, היא הייתה שורטת ונושכת אבל לא היה אכפת לי, למרות שזה שרף נורא. אני מתתגעגעת לשריטות של חתולים...
בחופש הגדול שבין כיתה ח' לט' היא ילדה שלושה גורים מתוקים שלושתן בנות. אהבתי את כולם מאוד.
אחרי שנולדה לי אחות פגה כמה חודשים אחרכך אמא שלי החליטה לזרוק אותה ואת הגורים לרחוב. יום אחר היא חזרה לפתח הבית שלי ורציתי ללטף אותה אבל היא לא זיהתה אותי (היה לי צבע בשיער) וברחה. :(
מנחמת אותי המחשבה שלפחות היא חיה לה שם איפשהו ברחוב..

(בתמונה היא בת חודשיים)


-עודכן לאחרונה בתאריך 24/3/2020-